בכולנו יש בורות. המקומות החלולים בבטן מזמנים הימנעות, התמכרות,
בריחה, שיעבוד, חיים מצומצמים ותודעה שטופת התניות. שנים רבות אני גוחנת מבור לבור, מרגישה, מנקה, משחררת. הרגשתי שהנצח כולו עומד לרשותי. לכול בור היה תרשים זרימה שונה וקצב התמלאות משלו. והייתה לי סבלנות.
בימים אלו, לעומת זאת, אני חשה דחיפות. אני מבקשת להעביר את המסר שלה: אותם בורות, הם השלשלאות, באמצעותם מנסים לכבול אותנו.
גזילת החופש, שהוא זכותנו הבסיסית, ויצירת עבדות- פיסית, רגשית ותודעתית יכולות להתקיים רק
כאשר אנחנו מנמנמים בחיק חוסר הראויות העצמי והקולקטיבי. עכשיו זה הזמן. חושו אל הבורות שלכם. מלאו אותם בכול מה שהתבקש שם מאז ומעולם-
הקשבה, התמסרות לרגש ולתחושה, סליחה, שלום, קבלה ואהבה - לכם, לברואים האחרים, לבריאה כולה. זמן למלא אותך ואותי בטוב. כי מגיע לנו. תמיד הגיע לנו.