מדינת ישראל והעם היהודי
לו רק יכולתי לקבל אתכם
בחדר הטיפולים שלי
בחיבוק רחב ונרות דולקים
על מזרן לבן היינו מתרווחים.
נפגענו עמוקות, הייתם מספרים
לקחו לנו, הרגו בנו, נותרנו מצולקים.
או אז היינו מחבקים את הכאב
נושקים לעלבון
טורקים כעסנו בכריות
מנערים את הגוף
נושמים עמוק
ומשחררים אמונות
שבכול דור ודור קמים עלינו לאוהבנו
ואנחנו חופשיים לגורלנו
וכך בוחרים מחדש
לזכור ולא לשכוח
עובד רק עם לסלוח
סליחה לא מצדיקה את העבר
סליחה משחררת
מקרבן היוצא מכלא העוון
יכול לבחור בדרך חדשה
קורבן זוכה לבטן נקיה
לעשיה טהורה.
ואז נוכל לשאול
איך נהפוך את החוויה הקשה
לחלק מהדרך, ללימוד,
נעניק לה משמעות
כדי שהיא בתורה
תעניק אותה לנו ?
נזכור עולם אחר
כזה בו שווה לחיות
בו אדמה, עץ, פרה ואדם
אדומים, שחורים לבנים ובכלל
כולם ראויים לאהבה וחסד
פשוט בגלל שבאו לעולם.
מקום בו אין ילדים חיילים
ואין חוגגים על הדם
השמחה מנקזת מוגלה
האהבה מרפאה צלקות
אדם הוא אדם.
באהבה
גבריאלה גבי שיר
אישה
אדם